קופסת עוגות מגרמניה
כשידידי ראלף ואשתו סבין מוופרטל, גרמניה, ביקרו אותי במפגש חטוף ביפו
לא ציפיתי לקבל כל כך הרבה מתנות. כל כך לא ציפיתי שאני לא הבאתי להם כלום. בין
המתנות הייתה אחת מסקרנת במיוחד. קופסת פח כסופה ומעוטרת, עם מלל שאינני יכולה
לקרוא. ובפנים – הפתעה – עוגות עגולות ושטוחות, ארוזות כל אחת בנפרד (בהזדמנות זו
אני חייבת לציין שאינני חובבת גדולה של אריזות נפרדות מאחר שהן מגדילות את כמות
הפסולת שאינה מתכלה). "זאת עוגת חג מולד," הסביר לי ראלף, אף על
פי שהוא העניק לי את המתנה בנובמבר.
חג מולד או לא, השעה 8:00 בבוקר ואני כבר מרגישה את הישועה שהעוגה
הזאת תעניק לבטני המקרקרת. אני מכינה לי ספל חליטת פירות ושולפת עוגה אחת. המראה
הוא כשל דובשנית (כמו שמוכרים בסופר אצלנו בישראל), אבל גדולה יותר ושטוחה יותר.
אני נוגסת והמעטה הפריך מתפצפץ לי בפה בזמן שזיגוג הסוכר נמס על הלשון. בפנים אני
מוצאת מרקם נימוח, אכן בטעם של דובשנית, עם קוביות קטנות של פירות יבשים, כמו
באינגליש קייק. בנגיסות קטנות, אך בהתמדה, אני מסיימת את העוגה ושולפת עוד אחת
מהקופסה. הפעם העוגה מצופה בשכבה דקיקה של שוקולד בצדה העליון, במקום זיגוג הסוכר.
אבל טעם השוקולד לא מורגש כמעט. עם משב אוויר קריר מהמזגן, ספל תה חם ועוגת חג
מולד, אני מוכנה לחורף.
No comments:
Post a Comment